פסק-דין בתיק סע"ש 2317-10-12

רקע כללי

1.    עניינה של התביעה דנא, בבקשת התובעת, תושבת היישוב קלנסואה (להלן: " היישוב") להעברתה ללמד באחד מבתי הספר באזור מגוריה בשנה"ל הקרובה, תוך ביטול מינוייI של הנתבעות 2-3 המשמשות נכון להיום כעובדות הוראה ביישוב ולהורות על מינויה תחתן. כמו כן, מבקשת התובעת להצהיר על בטלותם של סעיפים א2 ו- 15 לנוהל "העברות, שיבוצים והשלמות משרה לקראת תשע"ג 2013-2012 ולנוהל דומה שהוצא לקראת שנת תשע"ד  (להלן - הנוהל או נוהל השיבוץ ולהלן - הנוהל החדש או נוהל השיבוץ החדש). סעיף א2 תוחם את המועד האחרון לדיון בבקשת העברה שהוגשה על ידי מורה קבוע למועד מסוים שממנו והלאה משובצים למשרות פנויות עובדי הוראה זמניים בלבד. מועד זה נקבע על פי הוראות הנוהל  ליום 15.8 ואילו על פי הוראות הנוהל החדש ליום 22.8 (להלן: " המועד הקובע"). סעיף 15 לנוהל פוטר את הנתבעת באופן גורף ממתן הנמקה לדחיית בבקשה לשיבוץ. בנוסף, עותרת התובעת לתשלום פיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח בשל אפליה והתנהלות פסולה של הנתבעת 1 (להלן - המשרד או משרד החינוך).

       התשתית העובדתית

2.    התובעת מורה במקצועה, בוגרת לימודי תואר B.E.d במגמת מתמטיקה ומדעי המחשב במכללה האקדמית בית ברל והיא מתגוררת כאמור בישוב קלנסואה (להלן - היישובאו קלנסואה) המשויך למחוז המרכז, בהתאם לחלוקה האזורית של משרד החינוך. התובעת הינה עובדת הוראה קבועה בעלת ותק של 6 שנות עבודה ושנה חל"ת.

3.    הנתבעות 2ו-3 אף הן עובדות הוראה המלמדות מתמטיקה ביישוב כאשר לשיטתה של התובעת, שיבוצן כמורות זמניות בבית הספר ביישוב - לאחר המועד הקובע ושעה שהתובעת, כעובדת הוראה קבועה, נדרשה ללמד מחוץ לו - נעשה משיקולים זרים ובניגוד לנוהל האמור ליתן עדיפות בשיבוץ למורים קבועים. 

4.    הנתבע 4 עובד הוראה אף הוא אשר הגיש בקשה לשיבוץ בבית הספר ביישוב במועדים הרלבנטיים לתביעה.

5.    הטעם להוצאת הנוהל, העומד בלב המחלוקת, נעוץ במחסור חמור במשרות פנויות בהוראה במרבית היישובים במגזר הערבי. על רקע זאת, הותקן אפוא הנוהל שתכליתו להתוות אמות מידה לטיפול בבקשות העברה, שיבוץ או השלמת משרה של מורים כבתי הספר ביישובים בהם קיים חסר במשרות פנויות, בין אם ההעברה היא בתוך המחוז ובין אם ההעברה הינה ממחוז למחוז (להלן - הבקשות). בהתאם לכך,  נקבעה במסגרת הנוהל שיטת ניקוד המיושמת לגבי מורה המבקש העברה, שיבוץ או השלמת משרה, לצורך דירוגו בהשוואה למורים אחרים. אמות המידה לניקוד מפורטות בסעיף 11 לנוהל והן מתבססות על מצב משפחתי, וותק, רמת השכלה, מרחק ממקום המגורים ומגורים ביישוב מושא הבקשה .

6.    עיקר ההשגה של התובעת נוגע אפוא לא לאמות המידה אלה אלא - לשניים מן הכללים העוסקים באכיפת הנוהל כדלקמן:

הכלל האחד המעוגן בסעיף א2 הימנו - מונע כאמור, באופן גורף דיון בבקשות המוגשות על ידי מורים קבועים, לאחר המועד הקובע. מניעה המביאה בסופו של יום, כך לטענת התובעת, להעדפתם  של מורים במשרה זמנית הנקלטים לעבודה באזורים או ביישובים מבוקשים לאחר המועד הקובע. העדפה שמקורה, לטענת התובעת, בשיקולים זרים ו"קרבה לצלחת". זאת שעה שעובדי הוראה ותיקים בעלי ניקוד גבוהה יותר - נאלצים לכתת רגליהם ליישובים מרוחקים ממקום מגוריהם.

הכלל השני - המעוגן בסעיף 15 לנוהל - פוטר כאמור את המשרד מחובת הנמקה, בכל מקרה של דחיית הבקשה. זאת באופן שאינו מאפשר, כך לשיטתה של התובעת, בקרה אחר יישומו התקין של הנוהל.

7.    טרם שנפרט ביתר הרחבה את טענות הצדדים נסקור בקצרה את ההיסטוריה התעסוקתית של התובעת כדלקמן: 

§        בשנת 2005 (תשס"ה) בהיותה מתמחה, עבדה התובעת בבי''ס יסודי במחוז מרכז, במשרה שעתית זמנית.

§        בשנים 2006-2009 לימדה התובעת בבית הספר "אלאנדלוס" בתל שבע במחוז הדרום.

§        בשנת 2009-2010 (תש"ע) יצאה התובעת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בשל מחלת בנה ולאור הריחוק של מקום עבודתה ממקום מגוריה.

§        בשנת 2010-2011 (תשע"א), לימדה התובעת בבית הספר "אלאנדלוס'' בתל שבע. לבקשתה, קיבלה חופשה חלקית ללא תשלום (באמצעות הפחתת 2 שעות לימוד) וזאת, החל מיום 15.12.10 ועד סוף שנת הלימודים.

§        ביום 24.01.2010 הגישה התובעת בקשת העברה ממחוז דרום למחוז המרכז לשנה"ל תשע"א (2010-2011). התובעת ביקשה העברה לבי"ס יסודי בישובים קלנסווה, לוד ורמלה (להלן - הבקשה הראשונה).

§        בעקבות הסדר אליו הגיעו הצדדים - לאחר שהתובעת הגישה תביעה קודמת לבית דין זה - הועברה  התובעת ממחוז הדרום למחוז המרכז ושובצה כעובדת הוראה בשנת הלימודים תשע"ב  בחטיבת ביניים בלוד .

§        ביום 17.2.12 הגישה התובעת בקשה נוספת להעברה בתוך מחוז המרכז (מחט"ב לוד) המתייחסת לשנה"ל תשע"ג (2012-2013). התובעת ציינה בבקשתה 5 יישובים אליהם ביקשה העברה על פי סדר העדיפויות כדלקמן: קלנסואה (יישוב מגוריה), זמר, טייבה, טירה, ג'לג'וליה (להלן - הבקשה השנייה). בעת הגשת הבקשה השנייה היתה התובעת בעלת ניקוד של 5038 לצורך שיבוצה ביישוב. בקשת התובעת נדחתה בשל העדר משרות פנויות ביישובים המבוקשים עד למועד הקובע. זאת שעה שלטענת המשרד גם לו היו אותה עת משרות פניות - הרי שהיו עובדי הוראה קבועים נוספים בעלי ניקוד גבוה משל התובעת שהמתינו לשיבוץ ביישובים אלה.

§        בהתאם לסעיף 15 לנוהל - עליו כאמור משיגה התובעת גם כן - התובעת לא קיבלה הודעה על דחיית בקשתה  וטעמי הדחייה הועלו על ידי המשרד במהלך הדיון בבית הדין.